קידום אתרים באינטרנט | קידום אתרים בגוגל | שיווק באינטרנט

1. החלטה על קידום האתר למילות מפתח מסויימות רק אחרי שהוא מוכן. במקרים רבים, נגלה כי אחרי שהשקענו באתר חדש ומושקע והוא בכלל לא מתאים למילות מפתח הרלוונטיות עבורינו.

2. לא ללמוד את המתחרים. כמה המתחרים שלך משקיעים בקידום האתר שלהם? האם המקומות הראשונים מלאים במתחרים שמשקיעים משאבים רבים ויהיה קשה מאוד להתחרות בהם? כדאי לבדוק את הנושא לפני שמחליטים על איזה מילות מפתח אנחנו מבססים את האתר שלנו.

3. זיבול במילות מפתח. אין ספק כי אנחנו רוצים שמילות המפתח שלנו יהיו דומיננטיות מאוד בתוכן העמוד ובתגים הרלוונטיים, אך כאשר אנחנו מעמיסים את העמוד במילות מפתח אנחנו "מאותתים" למנוע החיפוש שיש כאן ניסיון לקדם את האתר שלנו בצורה לא לגיטימית, מה שיכול לגרום לנו לההתדרדר בתוצאות החיפוש ואף להיות "מועלם" מהן.

4. שימוש בטקסט חבוי. הוספת מילות מפתח בצבע זהה לצבע הרקע. עוד שיטה מצויינת להיות מוחרם מהאינדקס של גוגל.

5. אופטימיזציה של עמוד הבית בלבד. נכון שבמרבית המקרים אנחנו רוצים לקדם בעיקר את עמוד הבית שלנו, אך אנחנו צריכים לזכור לבנות גם את העמודים הפנימיים באתר שלנו בצורה נכונה למנועי החיפוש.

6. קישורים יוצאים "רעים". האם אנחנו מקשרים לעמודים שמכילים רק קישורים? האם יש לנו קישורים מתים? גוגל מאוד לא אוהב אתרים עם קישורים יוצאים "בעייתיים" והדבר פוגע להם בצורה משמעותית בדירוג.

7. ניווט באמצעות Javascript או Flash בלבד. כאשר גוגל לא מצליח לעבור בין הדפים שלנו (גם אם יש לנו מפת אתר מסודרת), הוא מניח שלמשתמש לא נוח לעבוד בין הדפים בתוך האתר, כתוצאה מכך, הוא מניח שהשימושיות של האתר גרועה והדבר פוגע בדירוג שלנו.

8. לא להשקיע בקישורים חיצוניים. אולי הפרמטר החשוב ביותר כאשר אנחנו מתחרים על מילים תחרותיות. צריך לבדוק בצורה יסודית את כמות הקישורים, את הטקסט בתור הקישור ואת איכותם.

9. לשכוח את הגולש. אין ספק שהאתר צריך להיות בנוי בצורה אופטימאלית למנוע חיפוש. זה לא אומר שהוא צריך להיות פחות נוח לגולש. גם אם נהיה במקום הראשון בגוגל והאתר שלנו לא יתאים לגולש – הוא פשוט יעבור לאתר במקום השני.

10. לחשוב שסיימנו. קידום אתר אף פעם לא נגמר. גם אם אנחנו עכשיו במקום הראשון עבור מילות המפתח הרלוונטיות עבורינו, זה לא אומר שנהיה שם מחר או מחרתיים. זה רק אומר שאנחנו צריכים להמשיך לעבוד בצורה יסודית כדי להישאר שם.

אם מצאתם משהו מהדברים האלו אצלכם וקצת עזרתי – עשיתי את שלי…

נתקלתי היום בפוסט מצויין שמרכז מספר כלים חינמיים ומועילים למציאת מילות מפתח.

כלי מילות המפתח הזה   נותן לנו לראות גם את הלינקים של nofollow שמקשרים לאתר שלנו. 

מחקר חדש של USC Annenberg School Center for the Digital Future בדק את כמות הצפייה של גולשים בוידאו ברשת בקרב 13 מדינות.

לפי המחקר, 45% מן אוכלוסיית גולשי האינטרנט בישראל צופים לפחות פעם בחודש בוידאו באינטרנט, אך הנתון המדהים ביותר הוא ש 9% מן האכולוסיה בישראל צופה ברשת מספר פעמים ביום! 

כמעט 70% מן האוכלוסיה רואה ברשת כמקור המידע חשוב

וכמה אנחנו חושבים שהאינטרנט אמין?

לידיעת אנשי המסחר האלקטרוני – כמה מחפשים מידע ברשת על מוצרים?

וכמה באמת קונים?

תחזית של חברת eMarketer, מלמדת אותנו על כיווני ההשקעה בפרסום המקוון.

למרות שאנחנו נמצאים במרחק גדול מתפיסת הפרסום המקוון מדודינו באמריקה הגדולה, אפשר לקבל כאן הרבה כיוונים מעניינים לאן התקציבים הולכים.

הכיוון הכללי של השוק הוא  גידול של בין 10 ל -15 אחוזים בשנה, כאשר אנחנו יכולים לראות את הדומיננטיות המוחלטת של שוק החיפוש. מעניין מתי המפרסמים הגדולים בישראל יבינו שמדובר בכלי אפקטיבי לא פחות מבאנר פרמיום ב YNET/WALLA?

גידול מעניין נוסף אפשר לראות בתחומי הוידאו. התחזית מדברות על גידול של קרוב ל 800% בתוך 5 שנים. אולי סוף סוף בגוגל יצליחו לעשות מ – YouTube כסף אמיתי…

כל הנתונים האלו מעניינים מאוד לצד קיפאון (יחסי) בפרסום הטלווזיוני.

הדבר החשוב ביותר בקידום אתר הוא החלטה על מילות המפתח אותן אנו רוצים לקדם.

כאשר אנו ניגשים לבחון סוגיה זו אנו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים ללכת על המסה הגדולה, ניקח לדוגמה את הביטוי "טיסות" או להשקיע את המאמצים שלנו בביטויים פחות פופולאריים אך עם סיכויים גדולים יותר לתפוס את אחד המקומות הראשונים. לדוגמה "טיסות זולות למזרח".

כבר המלצתי על דרך אפקטיבית לבדיקת מילות המפתח, וכשאנו יודעים את כמות החיפושים שיש לכל מילה אנו יכולים לקבל תמונת מצב גם על כמות התחרות שתהיה לנו בביטויים אלו.

כאשר אנו מסתכלים על ביטויים שמהווים חלק מן ה"זנב הארוך" של החיפושים, דהיינו, חיפושים אשר אין להם מסה גדולה, אנו צריכים להבין שהקידום לביטויים אלו שונה מן הקידום לביטויים פופולאריים.

הגרף הבא, אשר לקוח מבלוג Seo Book מציג לנו תמונה של הפרמטרים החשובים על פי פופולאריות הביטוי :

סביר להניח שמי שהתעסק עם תחום הקידום במנועי חיפוש מכיר טוב מאוד את תג ה- Description.

מה שהרבה מקדמי אתרים ומפתחי אתרים לא יודעים/לא זוכרים הוא שתג זה הוא למעשה המלל שמופיע בטקסט של גוגל כאשר האתר שלנו משולב בתוצאות החיפוש.

הרעיון הכללי הוא לבנות בתוך תג זה את הטקסט המושך ביותר, ה"טיזרי" ביותר שאנחנו יכולים לייצר עבור עמוד מסוים, כדי לגרום למי שמצא אותנו בתוצאות החיפוש להקליק עלינו, מה שגם יגרום לנו לעלייה במיקום התוצאות (אחד הפרמטרים שגוגל מחשיב הוא כמות ההקלקות על לינקים בעמוד החיפוש)

יום מקסים

אחד הדברים שגוגל מאוד אוהב הוא תגיות מסודרות.
הכוונה היא שכאשר תג מסומן ב- H1 או H2 גוגל מניח שמדובר בכותרת של העמוד
וכאשר הוא נתקל ב- B או ב- storng הוא מניח שמדובר באינפורמציה חשובה יותר מאשר שאר הטקסט שמופיע באותו הקטע.

מצד אחד, מאוד מומלץ לשלב את מילות המפתח שאותן אנו רוצים לקדם בתגים אלו, מצד שני, כאשר באים לעצב את האתר שלנו כפי שאנו רוצים אנו להתאים את העיצוב שלו לצרכים שלנו. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי קובץ CSS שיושב בקובץ נפרד באתר. (זה על מנת להתאים את העיצוב לכל עמודי האתר)
שימוש יעיל ב- CSS הוא הגדרת התגים בתוך Class נפרד.

אם ניקח את דוגמת קוד ה- CSS הזה:

.One
{
color: red;
}
.Two
{
color: blue;
}
H1.One
{
text-decoration: underline;
}
B.One
{
text-decoration: overline;
}
B.Two
{
text-decoration: line-through;
}
H1.Two
{
font-size: 20pt;
}


כאשר נגדיר את הטקסט על Class בשם One (על פי דוגמה זו), נוכל לקבל עיצוב אחד ועל Class בשם Two נוכל לקבל עיצוב אחד.

מה שחשוב מאוד כאן הוא, שבשני המקרים, גוגל יידע מה הכותרת ומה הנושאים החשובים לנו בתוך התוכן.
הטיפ הזה מאוד שימושי גם לקידום אתר "רגיל" וגם לבניה של מיניסייטים שמיועדים לעבודה עם AdWords. כאן ניתן למצוא טיפים בנושא בניית מיניסייט נכון לקמפיין בגוגל.

כאשר ניגשים לקמפיין של קידום אתר בגוגל (קידום אורגני) אחד הדברים החשובים, אם לא החשוב שבהם, הוא ידיעה ברורה של מילות המפתח אותם אנו רוצים לקדם.
השאלה הגדולה היא איך אנחנו יודעים בדיוק אילו מילים אנחנו צריכים לקדם?

אפשר להשתמש ב- Google Trends ובכלים דומים אחרים, אך כאשר אנו רוצים לקדם ביטויים עם פופולאריות חיפוש נמוכה יחסית קשה לנו לדעת כמה חיפושים יש לביטוי.

דרך מצוינת לעשות זאת היא על ידי הרצת קמפיין AdWords למשך שבועיים עבור אותם ביטויי חיפוש בלבד.
כאשר מריצים את הקמפיין כדאי לתת לגוגל לקבוע את המחיר עבור אותם ביטויים כדי תמיד להיות בדף הראשון וכך תהיה לנו תמונה ברורה מאוד על מספר החיפושים שיש לכל מושג.

מה היתרונות של השיטה?
• לביטויים שהם לא פופולאריים בד"כ אין הרבה מאוד חיפושים ולכן לא נשלם מחירים גבוהים על ההקלקות שקיבלנו.
• אנחנו יכולים לקבל כבר עכשיו הקלקות לאתר ולבחון את יחסי ההמרה שלו (על זה בפעם אחרת).
• אנחנו חוסכים לעצמנו חודשים של קידום אתר למילים לא נכונות.
צריך להיזהר שלא לעשות את הקמפיין לביטויים פופולאריים בהם מחיר ההקלקה יכול להיות גבוה מאוד (לדוגמה: ביטוח רכב).

עדכון 18.12.08: גוגל היום מאפשרת לכל גולש לראות את כמות החיפושים לכל ביטוי, גם אם הוא לא פופולארי במיוחד.

זה אומנם מוריד את הצורך בקמפיין לצורך בדיקת מילים אבל אפשר להשתמש בקמפיין זה כדי לבדוק איזה מילים מייצרות לנו את יחס ההמרה הטוב ביותר באתר שלנו. 

אין לי ספק שכל מי שמתחיל לשווק מוצר בוודאי שמע וקרא אין ספור מאמרים והרצאות על פרסום במנועי חיפוש.

אם אנחנו מתסכלים על עולם הפרסום האינטרנטי, ניתן לחלק אותו למעשה לפרסום ב"משיכה" וב"דחיפה".
כאשר אנו מפרסמים ב"משיכה", אנו למעשה מפרסמים את המודעה שלנו אך ורק לאלו שהיא רלוונטית עבורם באותו הרגע ורוצים למעשה לקנות את המוצר שלנו.
המודעה היא רק דרך לקרב אותם למוצר שלנו ולגרום להם לבחור בו ולא במוצר תחליפי לו.

פרסום ב"דחיפה" הוא למעשה הצגת המודעה שלי/טיזר למודעה שלי בכל אמצעי מדיה.
זה יכול להיות בבאנרים, בקדימוני וידאו, בתוכן שיווקי וגם במנועי חיפוש. צריך לזכור כי מעל ל- 90% מעולם הפרסום הגלובלי הינו פרסום ב"דחיפה" כאשר אני רוצה לעניין את הצרכן במוצר שלי במקום שהוא בכלל לא חיפש מידע על הקטגוריה של המוצרים שלי.

הפוסט הזה יתמקד בפרסום במנועי חיפוש ובעיקר בגוגל השולט בישראל בצורה כל כך דומיננטית, שגוגל העולמית הייתה חולמת על אחוזי שימוש כל כך גבוהים במוצר במדינות גדולות יותר (ואפשר רק לראות את סקר TIM האחרון).

כאשר אנו ניגשים לעשות פרסום בגוגל אנחנו צריכים להבין את היתרונות ואת החסרונות שלו.

נתחיל מהחיסרון העיקרי שלו.
מכיוון שאנחנו מדינה קטנה, כמות החיפושים האבסולוטית בישראל עבור כל ביטוי הינה לא גדולה במיוחד.
זה אומר שאני לא יוכל להגיע ליותר מאלו שחיפשו בדיוק את מה שאני רוצה למכור – ובהרבה מקרים הכמות הזאת לא מספיקה.
חיסרון נוסף של פרסום בגוגל, הינו היעדר פעילות תדמית וערך לחשיפה שלי בעין של הגולש.
אם אני עושה פרסום באנרים או כל פרסום אחר בצורה נכונה, אני מחזק את הלוגו שלי, אני חושף את החברה שלי ואני יכול גם להעביר מסר קצר ואיכותי לאוכלוסיה גדולה גם אם היא לא הקליקה על הבאנר או לא הגיבה לו כלל.

היתרונות הגדולים? יש המון אבל נוכל למצות אותם במשפט אחד:
עלות נמוכה (באופן יחסי) ואפקטיבית מאוד למציאת קהל היעד שרוצה למצוא מה שאני רוצה למכור

ועכשיו, קצת טיפים לפרסום נכון ב- AdWords של גוגל (אבל העקרונות יהיו נכונים לכל פרסום CPC אחר):
1. תחשבו טוב ותתכננו מה אתם רוצים להשיג בפרסום. אפיינו את קהל היעד שלכם. תלמדו אותו. בדבר הזה לא מדובר בפרסום שונה מכל פרסום אחר. צריך להבין את המוצר, את המאפיינים של קהל היעד ומה אנחנו רוצים לעשות איתו.
2. אם אנחנו רוצים להתמקד רק בלקוחות שמחפשים את מה שאנחנו רוצים למכור, צריך למצוא בסיס רחב ככל האפשר של מילים שיתאימו למאפייני החיפוש של קהל היעד שלנו (לדוגמה- קרביץ שרוצה לפרסום מכירה של מוצרי "חזרה לבית הספר" תוכל לחפש "יומנים", "עטים", "תיקים" ולא רק "חזרה לבית הספר").
3. אם אנחנו רוצים להגיע לקהל היעד שלנו ולא אכפת לנו מה הוא חיפש, יש לאפיין את קהל היעד ולראות איזה ביטויים הוא יכול לחפש (לדוגמה – קרביץ תוכל לפרסום בביטויים כגון "השמינייה" ודומיה כי קהל היעד שלה כנראה רוצה לדעת מה קורה עם השמינייה).
4. תמיד יש להגדיר ביטויים עם טעויות כתיב, עם/ בלי רווח, מקף וכו'.
5. יש לשם לב לאיזה ביטויים אנחנו לא רוצים (אם נחזור לדוגמה, ונגדיר את הביטויים "חזרה" בית" ו "ספר" אז נופיע גם בחיפוש כמו "חזרה לעתיד 3" וזה יוריד את אחוז ההקלקה שלנו או שנשלם על הקלקות לא רלוונטיות).
6. יש להשקיע הרבה בכתיבת הטקסט שיופיע במודעה. כמו שמנהל שיווק לא כותב בעצמו את המודעות שלו לעיתון אלא משתמש במחלקת הקריאייטיב של משרד הפרסום שלו, כך אין סיבה לתת לאדם לא מנוסה לכתוב את המודעות לגוגל.
7. שיטת הסוס המנצח: יש להכין 4-5 מודעות עבור כל קבוצת מילים. לאחר כל שבוע, יש לבחון את השתיים הגרועות ביותר ולהחליף אותן. בממוצע, לאחר חודש נוכל להגיע למודעות עם אחוז הקלקה טוב.
8. יש לשם לב, בניגוד לקמפיין באנרים שבו רואים את רוב התוצאות בשלב ההתחלתי ולאחר מכן נראה ירידה (אלא אם כן נחליף קריאייטיב), מה שקרוי בשפה הכלכלית "תמורה שולית פוחתת", בקמפיין גוגל נראה תהליך הפוך. ככל שהקמפיין ירוץ יותר זמן, אנו נוכל ללמוד אותו ולשדרג אותו כל הזמן ונקבל למעשה "תמורה שולית עולה"
9. Small Changes Big Result. כאשר אנו בוחנים את המודעות שלנו, ואנו מגדירים 4-5 מודעות לכל קבוצת מילים, ניתן להכפיל את המודעות ולהחליף כל פעם מילה אחת במילה אחרת או להחליף את הסדר של המילים. תתפלאו לדעת כמה ששינויים מינוריים לכם, בתור מפרסמים, יכולים לייצר השפעה אדירה על הגולשים וכתוצאה מזה, על אחוז התגובה שלהם.
10. אם אתם לא בטוחים שאתם יכולים לעשות פרסום איכותי בגוגל – תנו למומחים לעשות את זה. למרות שאתם תרגישו בהתחלה שהם גובים מכם "עמלה" אתם תראו שאיש מקצוע שמבין בגוגל ייתן לכם, בסופו של יום, הרבה יותר תמורת כל דולר שתשקיעו.

בזמנים של מיתון, כאשר כל שקל שמושקע בפרסום הופך להיות קריטי, על המפרסמים למצוא דרכים להקטין את הסיכונים לטעויות בקמפיין.

קחו לדוגמה קמפיין טלוויזיה בינוני, שעדיין מושקעים בו מעל למיליון ש"ח. בהנחה – שלמפרסמים רבים אין את תקציב השיווק של קוקה קולה, והם לא יכולים לקחת מסר אחד ולרוץ איתו לאורך זמן, צריך למצוא את המסר שידבר לקהל היעד ויגרום להם לתגובה הרגשית הרצויה (קניה, אהדה של מותג וכו').

התהליך שקורה בדרך כלל הוא שמשרד הפרסום מייצר בריף, הוא מגיע למחלקת הקריאייטיב שמייצרת מספר פתרונות קריאייטיבים והלקוח בוחר אחד מהם.

איך הלקוח יודע שהוא לא טעה בבחירה? למה החלטה של מנהלי המותג והשיווק בחברה טובה יותר מ"הצבעה" של אלפי אנשים?
אני מציע דבר פשוט: לפני כל קמפיין גדול (ומתוכנן) להשקיע 20%-15% מן התקציב הכולל של הפעילות בשלושה קמפיינים שונים אשר ירוצו באותה המדיה, בבאנרים/מודעות טקסט זהות ככל האפשר אך עם מסר שיווקי שונה.

למה באינטרנט ולא במדיות אחרות?
• כי לא צריך מאות אלפי דולרים בשביל לקבל נוכחות במיקומים טובים (אני לא סופר כאן מוצרי פרמיום).
• כי משך ההפקה הוא יחסית קצר מאוד.
• כי התוצאות מיידיות.
• כי זה מדיד.
• כי הבדלים של עשרות אחוזים בתוצאות הקמפיין עם קריאייטיב X לעומת קריאייטיב Y יכולים להיות אינדיקציה טובה יותר מאשר קבוצת מחקר שאומרת מה שהיא חושבת שצריך להגיד.

למה זה טוב?
• אנחנו יכולים להיות בטוחים יותר שקיבלנו את ההחלטה על המסר המרכזי בצורה אופטימאלית מבין החלופות שהיו לנו.
• הסיכון לעומת התועלת:
o סיכון – המפרסם מבזבז 10% ויותר מן התקציב שלו על קריאייטיבים שאני לא חושב שהם טובים.
o תועלת – מה אם הקריאייטיב שבחרת הוא לא הכי טוב? אז המפרסם מבזבז 90%.
• הקטנת החששות שלנו כמפרסמים לבזבז תקציב שגם ככה "נלחמנו" עליו מול ההנהלה.
• אנחנו עדיין מעבירים מסרים שיווקים לקהל היעד שלנו ובכל מקרה אנחנו "מרחיבים" את הקמפיין שלנו.

תהנו.